לוי אשכול היה ידוע בכך שהכחיש כאב וצער בעזרת ההומור. ההומור עזר לו להקהות את הפגיעה ולהמשיך לתפקד כהרגלו בעת הסיטואציה המתוחה. מח

אשכול הצליח להמיר כל חיסרון ליתרון- הוא היה חשוף לכמות רבה של עלבונות ופגיעות אך ידע כיצד להמירם ליתרונות ע"י תשובה הומוריסטית. מחק

כאשר יצאה החוברת:" כל בדיחות אשכול" ובה בדיחות שרובן פוגעות ודעותיהן נגד אשכול.

לוי אשכול ואשתו מרים עיינו בחוברת, מרים שאלה אותו:" נו, מה דעתך על החוברת?"   מחק

השיב לה אשכול:" אני הייתי יכול לחבר בדיחות מוצלחות יותר". מ

​

סיפור נוסף אותו היה משמיע לוי אשכול כאשר היה מעוניין להדגים כי ניתן להתבונן בסבך מסוים מנקודות מבט שונות. לכל אדם באשר הוא ישנה זווית ראיה שונה משאר האנשים ובכל פעם נראים הדברים בצורה שונה כאשר מכנסים את הזויות השונות לאותה הנקודה:                           "בעל ואישה רבו ביניהם והחליטו ללכת אל הרב בכדי שיכריע בריבם. מחק

הבעל פרס בפני הרב את טענותיו הרבות והשיב לו הרב- אתה צודק. מחק

האישה פרסה את טענותיה הרבות בפני הרב והשיב לה הרב-את צודקת. מח

שמע זאת והגיע אחד מתלמידי הרב ושאל אותו:" רבי, לא ייתכן שגם הבעל וגם האישה צודקים!?". כתגובה לאמירת תלמידו השיב לו- גם אתה צודק". מחק

יצירת פתרונות חדשים, הצעת פשרות ושבירת קונספירציות מקודשות אפיינו בעיקר את אישיותו של לוי אשכול. מחק

כאשר היה שר האוצר, קבע שיעור דולר נמוך להדהים. מחק

בעקבות קביעתו נהרו אליו פרדסנים על מנת להתלונן על קביעת שיעור הדולר הנמוך. כהרגלו, אשכול תירץ בהומור את מעשהו כך:                  "משל להודי שהיו לו 5 בנים, כולם חלשים וזקוקים לשמן דסים איילים. מ

היה לו כסף רק ל-2 מנות. מ

אילו חילק את 2 המנות בין כל ילדיו, לא היה השמן מועיל לאף אחד. מחק

מה עשה? נתן את הכמות כולה ל-2 ילדיו החלשים ביותר. מחק

לשאר בניו אמר:" כאשר תהיו חלשים יותר, אתן לכם יותר". מחק

בסיפור זה קרוב השימוש בהומור לחוכמת חיים. באמצעות מטאפורה מעביר לוי אשכול את המסר. מחק